תלונות והליכים משמעתיים
עורכי הדין בישראל כפופים לדין המשמעתי, המעוגן בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, ובכללים שעוגנו מכוחו (לחקיקה משלימה, ראה מדור "אתיקה מקצועית – חקיקה").
כיום מוגשות אלפי תלונות בשנה כנגד עורכי הדין , עוסקים בחובותיו של עורך הדין בנושאים כגון, סודיות, ניגוד אינטרסים, עוה"ד ועמיתיהם למקצוע, התנהגות בביהמ"ש , רשלנות ועוד. פרט לכך ישנם כללים נוספים העוסקים בסדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים, נושא איסור הפרסומת, שכר הטרחה (תעריפים מינימאליים ומקסימאליים). הכללים הם לא חד משמעיים ותמיד מותירים מקום לפרשנות ולשיקול דעת.
ערכאות בדין משמעתי
שני המוסדות המרכזיים במערכת הדין המשמעתי של עורכי הדין בישראל הם ועדות האתיקה, המטפלות בתלונות הנוגעות להתנהגות האתיות של עורכי הדין, ובתי דין משמעתיים שבהם נדונות אותן תלונות שהפכו לקובלנה. במסגרת הדיון בקובלנה.
אתיקה המקצועית חלה על עורך דין שלא גם בחייו הפרטיים
על עורכי דין בישראל חלה מערכת כללים כפולה – כבני אדם וכבעלי מקצוע. על כן, ישנם מקרים בהם אתיקה המקצועית חלה על עורך דין גם באשר למעשים שאינם קשורים למקצוע עריכת הדין, דהיינו גם כאשר הוא פועל ו/או התנהג שלא במסגרת עבודתו כעורך דין.
המקור הנורמטיבי להחלתה של החובה האמורה מצוי בראש ובראשונה בסעיף 16(3 )לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 הקובע, כי כל מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין מהווה עבירת משמעת. מכוח הוראה זו הוטלה חבות משמעתית על עורכי דין בגין מעשים שבוצעו על ידם במישור הפרטי וללא זיקה לפעילותם המקצועית. כך לדוגמא, בסכסוכי שכנים, בהתבטאויות והתנהגויות לא הולמות במרחב הציבורי, במשיכת שיקים פרטיים ללא כיסוי, בניהול עסקים באורח לא הוגן, ועוד.
בעניין זה ראוי להתייחס לסעיף 97 לחוק לשכת עורכי הדין, המאפשר לבית דין משמעתי להטיל עונש על עורך דין שהורשע בפלילים, אם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון. עניינה של הוראה זו בשמירה על רמתו של מקצוע עריכת הדין, על אמון הציבור בו ובחינת הדופי המוסרי שדבק במעשי עורך הדין, אשר עלול לפסול אותו לתקופה מסוימת, או לצמיתות, מלעסוק במקצוע עריכת הדין ואין נפקא מינה אם עורך הדין עבר את העבירה במסגרת עיסוקו המקצועי, או במסגרת חייו הפרטיים והאישיים.
לנוכח מורכבותם של כללי האתיקה ותחולתם במצבים רבים ושונים, כאמור לעיל עומד לרשות עורכי הדין אפשרות לקבלת חוות דעת מקדימה בענייני אתיקה בהתאם סעיף 16א לחוק לשכת עורכי הדין , המסמיך את וועדות האתיקה בלשכה ליתן חוות דעת מקדימה בסוגיות משמעת , התנהגות ראויה של עורכי דין .
התיישנות
מאפיין ייחודי לדין המשמעתי הוא היעדר תקופת התיישנות, בית המשפט העליון קבע שאין התיישנות לעברות משמעת של עורכי הדין וזאת בשל המטרות המיוחדות של הדין המשמעתי להם כפופים חברי לשכת עו"ד על"ע 72/2 וינברג נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד כז(2 (314) 1973 ;
סיוע משפטי לכל לעורכי דין המתמודדים עם הליכים משמעתיים
הגשת תלונה כנגד עורך דין אם יורשע ע"י בתי הדין המשמעתיים עלולה להטיל כנגד עורך דין עונשים כגון : נזיפה , השעיה לתקופה קצובה , הוצאה מהלשכה לצמיתות , עונשים שיש בהם כדי לפגוע בפרנסה ושמו הטוב של עו"ד על כן ועליו להתגונן בפניה . מדובר בהליך משפטי (פלילי) לכל דבר המחייב ייעוץ משפטי של עורך דין מהתחום מוקדם החל מהתגובה לתלונה על מנת לשמור על זכויות הנאשם ולצמצם ככול האפשר את הנזק החמור שעלול להיגרם כתוצאה מההליך .
הכותב : ד"ר אלון גלבוע , עו"ד , סנגור המייצג בהתנדבות בוועד מחוז תל אביב והמרכז בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין .
קישור ל: החלטות , פרוטוקולים ופסקי דין eh:http://www.pador.co.il/etika/PadorGoogleSearch/SearchResults.aspx