לא עשית שימוש בשיק האם עבר זמנו?
אמצעי תשלום בעולם העסקים הינם שיקים והינו אחד מאמצעי התשלום השכיחים ומהווים מעבר לאמצעי התשלום גם הסכם של נותן השיק , המתחייב לשלם את הסכום המצוין ותאריך הפרעון י במסגרת התנהלות עסקית וכיו"ב .
הנוהג הוא, כי כל שיק יש להפקיד בפרק זמן של שישה חודשים מהתאריך המצוין בו. במקרים מסוימים נכתבת על גבי השיק הוראה לפיה יש להפקידו תוך תקופה קצרה יותר משישה חודשים.
אי עמידה בפרק זמן זה, חצי שנה או פחות מכך בהתאם לנסיבות , הבנק ברוב המקרים נוהג שלא לכבדו מהטעם שעבר זמנו.
מוטבים נוהגים לסבור בטעות כי אי הפקדת השיק במועדו התיישן שעה שחלפו שישה חודשים ממועד תאריך ההמחאה ובמהלך פרק זמן זה לא הוצג לפירעון בבנק.
אולם ,על פי החוק , הנחה זו הינה שגויה כאמור. בחלוף חצי שנה לא יכבד אמנם הבנק את השיק , אך השיק לא מתישן.
יודגש כי השיק משמש גם הסכם בין הצדדים , ואף ניתן לציין בכתב על גבי השיק את כוונות הצדדים .
בנסיבות אלה קיימות בידי מחזיק השיק מספר אפשרויות: ראשית, לדרוש מהבנק פירעון ממושך של השיק בכדי שהבנק יכבד ומבלי שנותן השיק יפגע .שנית במידה והבנק מתנגד לפרוע את השיק ,ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל למימוש השיק. חשוב להדגיש כי לשכת הוצאה לפועל לא תפתח הליכים לגבית השיק ללא חתמת הבנק כי השיק הופקד ומהי הסיבה שבשלה התנגד הבנק לפרוע השיק .
סעיף 96(א) לפקודת השטרות קובע תקופות התיישנות שונות למסבים וליתר הצדדים החתומים על השטר המסבים – התביעה נגדם מתיישנת בחלוף שנתיים מהיום בו נולדה לאוחז בשיק עילת התביעה. יתר הצדדים לשיק – התביעה נגדם מתיישנת תוך שבע שנים מן היום בו נולדה עילת התביעה.
עילת התביעה מתגבשת מהיום בו השיק לא כובד, או מהיום בו חלף מועד התשלום המוסכם עפ"י שיק. כאשר תאריך ההמחאות הושלם על ידי האוחז בשיק, זמן רב לאחר מועד ההתחייבות, מועד ההתיישנות לא יקבע ממועד חילול ההמחאה, אלא מהמועד בו היה אמור מושך השיק לקיים את התשלום.
בישראל קיים הנוהג לעיתים להשתמש בשיק בתור מסמך המעיד על חוב ולא בתור אמצעי תשלום גרידא. במקרה כזה, אם אכן מוכח כי השיק נמסר למטרה שיהווה מסמך המעיד על חוב ,או חוב שיתגבש ניתן יהיה להשלים את זמן הפרעון גם כעבור מספר שנים באם לא צוין בשיק תאריך לפרעון..