האם קיימת התיישנות על חריגות בניה?
תופעת חריגות הבניה הינה מכת מדינה בשנים האחרונות . 105 הועדות ורשויות מקומיות ברחבי ישראל מגישות רבבות כתבי אישום מדי שנה בגין חריגות בניה. אולם האם ניתן לוועדה המקומית (העירייה ,מועצה ) להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה ולהרוס את החריגה בכל עת וללא הגבלת זמן , גם לאחר עשרות שנים? התשובה מפתיעה!
עבירת "בניה ללא היתר", הלא היא "חריגת הבניה" מוגדרת בסעיף 204 לחוק התכנון והבניה (עבירה פלילית). העונש הקבוע לעבירה זו הינה שנתיים מאסר לכל היותר ולפיכך מסווגת עבירה זו כ"עוון" ולא כ"פשע
והנה ההפתעה : עבירות מסוג "עוון" מתיישנות בתוך 5 שנים ממועד ביצוע העבירה. לפיכך, גם עבירת "בניה ללא היתר" מתיישנת תוך תקופה זו. כלומר , ניתן להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה בתוך 5 שנים בלבד ממועד ביצוע העברה /החריגה.
הערה: לרשות המקומית נתונה סמכות מוגבלת לבצע הריסה אף ללא הרשעה (סעיף 212 לחוק) אולם בפועל הסמכות הינה מצומצמת ביותר ואינה מאפשרת הריסה של מרבית חריגות הבניה.
לסיכום: חריגת בניה אשר בוצעו למעלה מ- 5 שנים לפני הגשת כתב האישום התיישנו ובעיקרון לא ניתן להוציא נגדן צו הריסה (,בכפוף כמובן להעלאת טענת ההתיישנות על ידי הנאשם! )וזאת למעט מקרים חריגים ביותר, של הריסה ללא הרשעה.
טענת התיישנות מצד הנאשם רצוי שתתמוך באישורי ארנונה שהרשות מחייבת את הנאשם בתשלום בגין אותם שטחים שהוספו לנכס אשר שולמו במשך השנים לרשות עבור החריגה זו, קבלות על הבניה, תצלומים וכו’
ניתן לציין , כי בת.פ. 1052/92 מדינת ישראל נ' אבן זיו ואח', נקבע כי: בעבירה של שימוש בסטייה מההיתר, להבדיל מעבירה של בניה בסטייה מההיתר, אין תאריך-יעד של העבירה שעליו ניתן להצביע ולומר שממנו ואילך יש למנות את תקופת ההתיישנות , כיוון שבכל יום מתחדשת אותה עבירה של שימוש בסטייה מההיתר לאותו הנכס . בעניין זה ציין כב' שופט ד"ר שאול אבינור, עמק (הר"צ) 5688/10 מדינת ישראל נ' רחל לוי
"אין גם ספק כי יש בזיכויה של הנאשמת – אשר בנתה מבנים בלתי חוקיים ונהנתה מהם, יחד עם בני משפחתה, לאורך שנים – משום פגיעה באינטרס הציבורי……. עם זאת, יש אינטרס ציבורי גם בעמידה קפדנית על חובת ההוכחה של התביעה.ונראה שאף למאשימה היו ספקות לעניין היכולת לשלול טענת ההתיישנות לפיכך, אין מקום לחייב את הנאשמת".