מאמרים – אלון גלבוע

גישור כדרך חיים

admin — Thu, 07 Sep 2017 07:57:38 +0000

מאת עו"ד אלון גלבוע

גישור כמשמעו הינו ההליך המגשר בין צדדים לסכסוך המצויים במחלוקת ואינם מצליחים להגיע להבנות מוסכמות . מטרת הליך הגישור למצוא פתרונות ליישוב הסכסוך בדרך של הסכמה הדדית , בדו שיח ומציאת אופציות המאפשרות "הגדלת העוגה". מטרת הליך הגישור הוא לגרום לצדדים ליישב את המחלוקת ביניהם בהסכמה , בהתאם לרצונות ולצרכים שלהם , תוך שהם שולטים בתהליך ובתוצאותיו. הצלחתו של הליך זה ימנע הוצאות גדולות והגעה אל פתחו של בית משפט , שבדרך כלל קובע הסדרים שלא עומדים בקנה אחד עם רצון הצדדים ופסיקותיו אינן קוהרנטיות , כך יתכן מצב בו התוצאה המתקבלת פוגעת באחד או בשני הצדדים בצורה חמורה .
בהליך הגישור תפקידו של המגשר [1] ליצור תקשורת והבנה בין הניצים (מניהול מאבק והסלמה לגישה של הסכמה) ובתוך כך ליצור דיאלוג ושיח בו יבהיר כל צד את האינטרסים והרצונות שלו , וכך יתבהרו גם האינטרסים החופפים והמשותפים של הצדדים[2] .

הליך הגישור מאפשר פיתרון מהיר אשר יצמצם במידה ניקרת את הפגיעה בכל אחד מן הצדדים העלול להיפגע מהסכסוך[3]. הצלחת הליך הגישור תלויה ברצון הצדדים לנהוג בדרכי נועם תוך הידברות , הצגת עמדותיהם , והאזנה לעמדת הצד השני.

הליך הגישור

הליך הגישור[4] הינו למעשה הליך של הצגת עמדה והאזנה לעמדת הצד השני , כפתח לניהול שיחה בין הצדדים בהדרכת המגשר .

תפקיד המגשר הוא לסייע לצדדים לפתוח ערוצי תקשורת זה עם זה ומעבר מעמדה מבוצרת לאינטרס , צמצום הפערים והגעה לפתרונות WIN –WIN .

כוחו של המגשר נובע מהסכמת הצדדים ועצם הפניה להליך , המגשר מוכנס לזירה כגורם שלישי המוסכם על ידי הצדדים החלוקים ותפקידו להבטיח שיתקיים תהליך תקשורתי יעיל ושתינתן אפשרות ביטוי לכל צד Conciliation, זיהוי הצרכים לעומקם (קילוף הבצל ) , צרכים רגשיים וצרכים פיסיים.

המגשר יכול לסייע לצדדים רק כשאלו מוכנים לעבור מגישה של תחרות חסרת פשרות לגישה של דיאלוג והימנעות מבוצרת בעמדותיהם ללא פשרות.

סכסוכים המתאימים לגישור

הליך הגישור נותן מענה לסכסוכים מסוגים שונים להלן מספר דוגמאות :

סכסוך אזרחי ומסחרי – ההליך מתאים לרוב הסכסוכים המסחריים אזרחים (ספק לקוח , עסקאות תיווך, חוזים , סכסוך יחסי עובד מעביד,סכסוך שכנים )בעניינים אלו ניתן לרוב למצוא הסדר מוסכם בין הצדדים ולחסוך תהליך משפטי ארוך הכרוך בעלויות נכבדות.
סכסוכים עסקיים – נפוץ בעיקר בתחומים מסחריים מחלוקת בין שותפים , בין בעלי מניות בחברה ובין שותפים לעסקה .במקרים רבים נוצרת אי הבנה או אי הסכמה לגבי פרשנות הסכמות העבר או לגבי דרכי פעולה .במקרים אלו לרוב מוגשות התביעות לבית משפט המחוזי שבו האגרות ושכ"ט לדיון בהליך גבוהות מאוד . הגישור העסקי בתחומים אלו מאפשר פתרון" זול" ומהיר.
גירושין- הליך הגירושין לרוב תהליך ארוך כואב ולא נעים לשני הצדדים, אחת הדרכים המקובלות למנוע מאבקים משפטיים יקרים בין בני בזוג ופגיעה מינימאלית בילדיהם . תהליך הגישור מאפשר לבני הזוג לקבוע בנושאים רגישים כדוגמת יחסי ממון ,משמורת ילדים , הסדרי ראיה , חינוך הילדים , כמו כן , יש לצדדים שליטה רבה יותר על עצם ההליך והגעה לפתרונות מוסכמים התואמים את השקפת עולמם, וכל זאת בזמן קצר ובעליות נמוכות יחסית, ובכך לחסוך את המאבק המשפטי הארוך והיקר.
גישור משפחתי- הליך זה הינו הדרך הטובה ביותר לפתור סכסוכים [5]משפחתיים מאחר והוא מושג בהסכמת הצדדים, הליך זה מאפשר מצד אחד קבלת פתרון מוסכם לבעיה ומצד שני אפשרות לשיקום היחסים המשפחתיים . ניתן בדרך זו לפתור מחלוקות בנושאים הבאים: שימוש בנכסי המשפחה , חלוקת עיזבון , מינוי אפוטרופוס , מחלוקות כספיות , חברה משפחתית וכ"ו.
תרומתם של עורכי הדין

תרומתם של עו"ד להליך הגישור חשובה מאוד מאחר שהם אינם צדדים לסכסוך . עו"ד מתוודעים למקרה כאשר הלקוח פונה אליהם לראשונה ומציג את הנתונים . עו"ד עשויים לאתר את האינטרס של הלקוח מעבר להשלכות המשפטיות . בשנים האחרונות בתי המשפט מפנים תיקים להליך של גישור העוברים דרך באי כוחם של הצדדים, ולעצתם לצדדים השפעה מכרעת על הסכמתם לפנות להליך הגישור . סיועם של עו"ד באיתור מקרים מתאימים ללקוחותיהם עשויה לסייע בידם להעניק שירות נוסף לשביעות רצון לקוחותיהם.

מתן תוקף פסק דין להליך הגישור

לאחר שהצדדים הגיעו להסדר גישור ינסחו את ההסכם או המגשר בכתב , בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור ויקימו זאת בחתימתם, כאשר המגשר מאמת את

חתימת כל בעלי הדין על ההסדר , הבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור צריכה להיות על דעת בעלי הדין ,ההסכם צריך להיות מוגש על ידי המגשר[6] ואין די שצד אחד מבקש לתת תוקף של פסק דין להסכם .

להצלחת הליך הגישור יש על הצדדים הפוסעים בשביל הגישור לדעת כי מצידו האחד גדלים רצון להדברות בדרכי נועם , ומצד שני התייחסות אנושית ורגשית.

כותב המאמר עו"ד אלון גלבוע
[1] להצלחת התהליך נחוצה סביבה פיזית ורגשית "בטוחה" ותפקידו של המגשר הוא להבטיח , שיתקיימו התנאים והאווירה המתאימה , אשר יעודדו את הצדדים להגיע להסדר.

[2] כל אותם דברים עליהם יכולים הצדדים להגיע להסכמה בניהם במשא ומתן נתון "עולם ההסכמים האפשריים"

[3] ניסיון היכול לאפשר פיתרון אשר יפגע באופן מינימאלי בכל אחד מהצדדים , כאשר כל צד מבין את רגישויות הצד שכנגד ומסביר את אלו שלו.

[4] סעיף 79ג לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984 – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע.

[5] סעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984 .

[6] בע"מ 8769/08 פלוני נגד פלוני, בו נקבע בהלכה חדשה כי רק המגשר מוסמך להגיש את ההסכם לבית המשפט, ואין בית המשפט מוסמך להיעתר לבקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר , שהוגש ללא הסכמת הצד השני .

מאת עו"ד אלון גלבוע

The post גישור כדרך חיים appeared first on אלון גלבוע.

פינוי שוכר בהליכי הוצל"פ

admin — Thu, 07 Sep 2017 07:57:04 +0000

מאת עו"ד אלון גלבוע

בעלי נכסים רבים המשכירים נכסיהם לשוכרים עומדים לעיתים בפני שוקת שבורה, כאשר שוכרים מפסיקים לשלם את שכר הדירה (חנות , משרד, מחסן ) לעיתים אותם דיירים גם "מתנחלים להנאתם " במושכר ומסרבים לפנותו , נניח שהשוכרים עברו כבר את הליכי בית המשפט בפרוצדורה לניהול מקוצר של התביעה לפינוי המושכר (תקנות סדר הדין האזרחי תיקון ס' 2 התשס"ט 2008) וקבלו פסק דין /צו פינוי , בחלק גדול מהמקרים לא הגיעו המשכירים בהכרח לישועה והשוכר לא מפנה את הנכס , במילים אחרות לא נענע לפסק הדין של בית המשפט .
במקרים אלו על המשכירים לפתוח בהליכי הוצל"פ לביצוע פינוי השוכר לרבות כל חפץ השייך לו במושכר .

בשלב הראשון על המשכיר לפתוח תיק בלשכת הוצל"פ לשלם אגרה ולהמתין לתגובת האזהרה (21 יום מקבלת האזהרה) אשר תשלח לשוכר לפינוי המושכר , במקרים בהם השוכר לא יענה ויפנה את הנכס ראש ההוצאה לפועל ייתן צו פינוי לשוכר ויקבע " יום פינוי ".

לביצוע צו הפינוי אשר ניתן ע"י ראש הוצאה לפועל קודמת עבודת הכנה הכוללת :

בקשה לראש ההוצאה לפועל למנות את משטרת ישראל לפינוי וכן כל גורם נוסף הדרוש.
פניה לקבלן הוצא לפועל אשר ביום הפינוי מגיע בליווי המובילים, ומנעולן כדי לפרוץ לדירה ולפנות את השוכר ותחולת הנכס .
תיאום מול משטרת ישראל , אם ידוע למשכיר כי ישנם ילדים קטנים בבית יתאם מול גורמי הרווחה ברשות המקומית .
עלויות הפינוי גבוהות ויכולות להסתכם ב 15,000 ₪ לא כולל דמי אחסנת המיטלטלין אשר יפונו מהדירה למחסני אחסון .

הוצאות הפינוי חלות על השוכר , ברוב המקרים השוכרים אינם משלמים את דמי השכירות בשל בעיות כלכליות , כל שכן בתשלום עבור הפינוי , על כן השוכר ישלם את הוצאות הפינוי בתקווה לגבות את התשלום מהשוכר בעתיד.

להלן רשימת המסמכים אשר יש להגיש לקבלן הוצל"פ טרם הפינוי:

מסמכים הנדרשים להגשה למשטרת ישראל

להלן רשימת המסמכים אשר יש להגישם למשטרת ישראל על מנת לקבל את סיועה בפינוי נכס.

את המסמכים יש להגיש 21 ימי עבודה לפני מועד הפינוי הקבוע.

העתק פסק הדין החתום ע"י בית המשפט, מאומת כמתאים למקור באמצעות חותמת של עורך הדין.
החלטה מרשם או שופט המורה למשטרת ישראל לסייע בפינוי.
העתק הודעת הפינוי שנמסרה על שני חלקיה מאומת כמתאים למקור באמצעות חותמת של עורך הדין.
מכתב בקשת סיוע למשטרת ישראל.
מכתב בקשה להטלת תפקיד על בעל התפקיד בנוסח הבא:

נוסח מכתב הבקשה לסיוע ממשטרת ישראל:
לכבוד

משטרת ישראל

הנדון: תיק פינוי קבוע ליום 00/00/0000

החייב: פלוני

מכתובת: X

תיק הפינוי שבנדון קבוע ליום X.

הנכם מתבקשים להגיש סיוע משטרתי לצורך בצוע הפינוי.

בכבוד רב

נוסח הבקשה למינוי בעל תפקיד:
לכבוד

לשכת ההוצאה לפועל ב X

לידי המוציא לפועל

א.ג.נ

הנדון: בקשה למינוי בעל תפקיד

אבקש למנות את בעל התפקיד X מס' ת.ז Xלבצוע צו הפינוי בתיק

ההוצל"פ X הקבוע ליום X.

שכרו של בעל התפקיד ישולם על ידי משרדי ישירות לבעלי התפקיד.

בברכה

פלוני

מאת עו"ד אלון גלבוע

The post פינוי שוכר בהליכי הוצל"פ appeared first on אלון גלבוע.

התיישנות חוב ארנונה ואיסור חיוב רטרואקטיבי

admin — Thu, 07 Sep 2017 07:56:30 +0000

הרשויות המקומיות יכולות לפעול לגביית חובות ארנונה בשתי דרכים: האחת – באמצעות הגשת תובענה לבית המשפט, והשנייה – באמצעות הליכי גבייה מנהליים.

האם יש מניעה להגיש תביעה משפטית לגביית חוב עתיק יומין? מהו הדין כאשר הרשות המקומית מחליטה לגבות חוב כזה בהליכי גבייה מנהליים?

הגשת תובענה לבית המשפט: תובענה משפטית בגין חוב ארנונה שנוצר לפני למעלה משבע שנים צפויה להיכשל. חוב אינו "מתיישן", אבל הזכות להגשת תובענה משפטית מתיישנת 7 שנים לאחר שנוצרת עילת התביעה.

אם רשות מקומית מגישה תובענה אזרחית לגביית חוב ארנונה, שנוצר 7 שנים ומעלה לפני יום הגשת התביעה, והנתבע מעלה את טענת ההתיישנות בכתב ההגנה, יש להניח כי היא תתקבל. אולם אליה וקוץ בה. גם כאשר בית המשפט מקבל את טענת ההתיישנות ודוחה את התובענה, החוב של האזרח אינו נמחק מפנקסי הרשות המקומית, אלא רק מונע מהרשות המקומית לפעול לגביית החוב באמצעות תביעה משפטית בעניין זה דן בית המשפט (עת"מ 2596/07 האפוטרופוס הכללי ירושלים נ' עיריית ראשל״צ). עולה השאלה, כיצד יכולה הרשות המקומית לנסות ולגבות חוב כזה?

גביית החוב באמצעות הליכי גבייה מנהליים: הדרך הנפוצה בקרב הרשויות המקומיות לגביית חובות ארנונה ישנים היא גבייה מנהלית. נישום המבקש להתנגד להליכי הגבייה חייב לפתוח בהליך משפטי מתאים ובמועד המתאים.

אין הכרעה חד משמעית בפסיקה ממנה ניתן ללמוד כי הרשויות המקומיות מנועות מלגבות חוב ארנונה ישן בגבייה מנהלית. יש שפסקו כי טענת ההתיישנות תופסת גם במקרה כזה, ויש שפסקו כי זו טענת הגנה שהאזרח -התובע אינו רשאי להעלותה בתביעה שיגיש כנגד הליכי הגבייה .

אזרח המבקש לתקוף את הליכי הגבייה של חוב ארנונה "עתיק", חייב לבסס את טיעוניו. עליו לשחזר את המידע ואת החומר הרלבנטי בגין תקופת החוב. רצוי לבדוק האם החזיק בנכס בתקופה נשוא החוב, האם קיבל פניות מהרשות המקומית בעניין החוב, האם הפניות נשלחו לכתובת מגוריו, לכתובת עסקו או לכתובת שגויה, וכיוצא באלה.

במידה ובית המשפט יקבע, כי הרשות המקומית מנועה מלפעול לגביית החוב בגבייה מנהלית, אין החוב נמחק מפנקסי העירייה. על מנת שהחוב יימחק – על האזרח לדאוג כי הרשות המקומית תגיש בקשה מנומקת לשר הפנים לאישור מחיקת החוב מפנקסיה.

בעניין חיוב רטרואקטיבי הלכה היא כי בהתרת חיובי ארנונה רטרואקטיביים. התרת חיובים תיעשה בכפוף למבחן דו-שלבי של סמכות ושיקול דעת. מבחינת הסמכות, כל עוד לא קיימת הסמכה מפורשת לחיוב רטרואקטיבי בחוק, בהעדר הסמכה מפורשת בחקיקה המסמיכה את הרשויות המקומית להשית ארנונה באופן רטרואקטיבי, קמה החזקה נגד תחולה למפרע העניין זה . בע"א /714890 עיריית ירושלים נ' ששון לוי . בפסיקה תקדימית מאוחרת בבית המשפט המחוזי בנצרת ביטל בית המשפט בהחלטה יוצאת דופן חוב ארנונה רטרואקטיבי של חנות הום סנטר לעיריית עפולה. על פי הפסיקה, העובדה שבסקר מדידות מ־2009 נמצא שטח בנוי נוסף שלא חויב בארנונה מאז החל לפעול הסניף ב־2004, אינה מצדיקה הטלת חיוב רטרואקטיבי. על פי פסיקת בית המשפט, החיוב החדש ייכנס לתוקפו רק מ־2009 ואילך החל ממועד המדידה האחרונה שנעשתה. עת"מ 254-09 ניתן ביום 27/03/2011

The post התיישנות חוב ארנונה ואיסור חיוב רטרואקטיבי appeared first on אלון גלבוע.

ייצוג עורכי דין בבתי הדין למשמעת

admin — Thu, 07 Sep 2017 07:55:50 +0000

תלונות והליכים משמעתיים

עורכי הדין בישראל כפופים לדין המשמעתי, המעוגן בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, ובכללים שעוגנו מכוחו (לחקיקה משלימה, ראה מדור "אתיקה מקצועית – חקיקה").

כיום מוגשות אלפי תלונות בשנה כנגד עורכי הדין , עוסקים בחובותיו של עורך הדין בנושאים כגון, סודיות, ניגוד אינטרסים, עוה"ד ועמיתיהם למקצוע, התנהגות בביהמ"ש , רשלנות ועוד. פרט לכך ישנם כללים נוספים העוסקים בסדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים, נושא איסור הפרסומת, שכר הטרחה (תעריפים מינימאליים ומקסימאליים). הכללים הם לא חד משמעיים ותמיד מותירים מקום לפרשנות ולשיקול דעת.

ערכאות בדין משמעתי

שני המוסדות המרכזיים במערכת הדין המשמעתי של עורכי הדין בישראל הם ועדות האתיקה, המטפלות בתלונות הנוגעות להתנהגות האתיות של עורכי הדין, ובתי דין משמעתיים שבהם נדונות אותן תלונות שהפכו לקובלנה. במסגרת הדיון בקובלנה.

אתיקה המקצועית חלה על עורך דין שלא גם בחייו הפרטיים

על עורכי דין בישראל חלה מערכת כללים כפולה – כבני אדם וכבעלי מקצוע. על כן, ישנם מקרים בהם אתיקה המקצועית חלה על עורך דין גם באשר למעשים שאינם קשורים למקצוע עריכת הדין, דהיינו גם כאשר הוא פועל ו/או התנהג שלא במסגרת עבודתו כעורך דין.

המקור הנורמטיבי להחלתה של החובה האמורה מצוי בראש ובראשונה בסעיף 16(3 )לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 הקובע, כי כל מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין מהווה עבירת משמעת. מכוח הוראה זו הוטלה חבות משמעתית על עורכי דין בגין מעשים שבוצעו על ידם במישור הפרטי וללא זיקה לפעילותם המקצועית. כך לדוגמא, בסכסוכי שכנים, בהתבטאויות והתנהגויות לא הולמות במרחב הציבורי, במשיכת שיקים פרטיים ללא כיסוי, בניהול עסקים באורח לא הוגן, ועוד.

בעניין זה ראוי להתייחס לסעיף 97 לחוק לשכת עורכי הדין, המאפשר לבית דין משמעתי להטיל עונש על עורך דין שהורשע בפלילים, אם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון. עניינה של הוראה זו בשמירה על רמתו של מקצוע עריכת הדין, על אמון הציבור בו ובחינת הדופי המוסרי שדבק במעשי עורך הדין, אשר עלול לפסול אותו לתקופה מסוימת, או לצמיתות, מלעסוק במקצוע עריכת הדין ואין נפקא מינה אם עורך הדין עבר את העבירה במסגרת עיסוקו המקצועי, או במסגרת חייו הפרטיים והאישיים.

לנוכח מורכבותם של כללי האתיקה ותחולתם במצבים רבים ושונים, כאמור לעיל עומד לרשות עורכי הדין אפשרות לקבלת חוות דעת מקדימה בענייני אתיקה בהתאם סעיף 16א לחוק לשכת עורכי הדין , המסמיך את וועדות האתיקה בלשכה ליתן חוות דעת מקדימה בסוגיות משמעת , התנהגות ראויה של עורכי דין .

התיישנות

מאפיין ייחודי לדין המשמעתי הוא היעדר תקופת התיישנות, בית המשפט העליון קבע שאין התיישנות לעברות משמעת של עורכי הדין וזאת בשל המטרות המיוחדות של הדין המשמעתי להם כפופים חברי לשכת עו"ד על"ע 72/2 וינברג נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד כז(2 (314) 1973 ;

סיוע משפטי לכל לעורכי דין המתמודדים עם הליכים משמעתיים

הגשת תלונה כנגד עורך דין אם יורשע ע"י בתי הדין המשמעתיים עלולה להטיל כנגד עורך דין עונשים כגון : נזיפה , השעיה לתקופה קצובה , הוצאה מהלשכה לצמיתות , עונשים שיש בהם כדי לפגוע בפרנסה ושמו הטוב של עו"ד על כן ועליו להתגונן בפניה . מדובר בהליך משפטי (פלילי) לכל דבר המחייב ייעוץ משפטי של עורך דין מהתחום מוקדם החל מהתגובה לתלונה על מנת לשמור על זכויות הנאשם ולצמצם ככול האפשר את הנזק החמור שעלול להיגרם כתוצאה מההליך .

הכותב : ד"ר אלון גלבוע , עו"ד , סנגור המייצג בהתנדבות בוועד מחוז תל אביב והמרכז בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין .

קישור ל: החלטות , פרוטוקולים ופסקי דין eh:http://www.pador.co.il/etika/PadorGoogleSearch/SearchResults.aspx

The post ייצוג עורכי דין בבתי הדין למשמעת appeared first on אלון גלבוע.

זכויות עובדים מכח חוקי העבודה

admin — Thu, 07 Sep 2017 07:54:00 +0000

יחסי עובד מעביד מעוגן בחוק ובחוקי מגן , זאת על מנת לשמור על זכויותיהם הלגיטימיות והבסיסיות של עובדים ומגנה על עובדים במקרים לא מעטים של הפרת זכויות, אי תשלום תנאים סוציאליים, שלילת שכר, הרעה בתנאי העבודה הלנת שכר, אי תשלום שעות נוספות , פיטורי נשים בהיריון ועוד.

א. תחילת יחסי עובד מעביד

עובד אשר התקבל לעבודה וברצונו לעגן את תנאיו מול המעסיק , חובה עליו לחתום על הסכם עבודה בנוסף לדרישה לקבלת "הודעה לעובד בדבר תנאי העבודה בהתאם לסעיף 1 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב – 2002.

במסגרת יחסי עובד מעביד , על המעסיק לשלם ולהפריש לעובד תנאים סוציאליים המעוגנים בחוק להלן:

1. כל עובד שמלאו לו 21 ועובדת שמלאו לה 20 זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים . במקרה שהעובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה והיה מבוטח בעת קבלתו לעבודה, הוא יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומו הראשון בעבודה, כלומר לא תחול עליו תקופת המתנה כלשהי לפני שיבוטח על-ידי מעסיקו ובלבד שהשלים שלושה חודשי עבודה רצופים.

ובמידה ולעובד לא נפתחה מעולם חשבון פנסיוני על העובד להודיע למעסיק באיזה גוף מוסדי קופת גמל, קרן פנסיה או חברת ביטוח) מסוים הוא בוחר לניהול החיסכון, ושאליו יש להעביר את הכספים.

2. כל עובד זכאי לדמי הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום העבודה. דמי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה, בהתאם להיקף משרתו ובהתאם למשך העסקתו באותה שנה. גובה דמי הבראה ליום מתעדכן בהתאם לעליית מדד המחירים הכללי לצרכן, במסגרת צו הרחבה.

3. כל עובד זכאי לחופשה שנתית הנקבעת בהתאם לוותק שצבר במקום עבודתו ובהתאם להיקף משרת החל מ- 12 ימים .

4. עובדים שנעדרו מעבודתם עקב מחלה למעלה מיום אחד זכאים לתשלום מהמעסיק עבור ימי המחלה עבור היום השני והשלישי של תקופת ההיעדרות זכאים ל- 50% משכר העבודה הרגיל והחל מהיום הרביעי והלאה זכאים ל- 100% משכר העבודה תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה, מלבד עובדים שלגביהם נקבע אחרת.

ב. יחסי עובד מעביד וקיומם בתשלום שכר כנגד חשבוניות מס

במקומות העסקה רבים, מועסקים עובדים במסגרת יחסי עובד-מעביד כנגד חשבוניות-מס, במקרים מסוימים בית הדין יפסוק כי מתקיימים יחסי עובד מעביד מלאים. בתי-הדין לעבודה החילו מספר מבחנים, שאמורים לסייע בקביעה אם נתקיימו יחסי עובד-מעביד. בין המבחנים נכללים מבחני השתלבות, "המבחן המעורב", על מי מושת הסיכון בהתקשרות, כיצד ראו הצדדים את ההתקשרות ביניהם, ומי היה זה שבחר את סוג ההתקשרות ואת צורת התשלום. במבחנים אלה נקבע כי נקודת המוצא היא , במידה והעובד הועסק במשך 8 שעות עבודה חמישה ימים בשבוע ובמקביל לא הועסק במקום עבודה נוסף , יראה בית הדין כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעביד. ראה פסיקה בעניין זה שיוצג ע"י ד"ר אלון גלבוע : קויטני נ' י.מ. ענק השערים בע"מ -ד"מ 6030-09-13 (תל אביב-יפו).

ג. פיצויי פיטורים לעובד/ת שהתפטר/ה עקב מעבר דירה.

בהתאם לסעיף 8 לחוק פיצויים פיטורין קובע : עובד או עובדת שהתפטרו ממקום עבודתם בשל מעבר דירה, בהתקיים אחת מהנסיבות הבאות יראו זאת כפיטורין:

1. עובד שהתפטר לרגל נישואיו, ועבר בעקבותיהם ליישוב בישראל שבו גר בן-זוגו, אם המרחק בין מקום מגוריו החדש של העובד לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות, ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם.

2. עובד שהתפטר לרגל מעבר מיישוב שאינו חקלאי ליישוב חקלאי.

3. עובד שהתפטר לרגל מעבר מיישוב שאינו באזור פיתוח ליישוב באזור פיתוח.

כלל זה יחול בתנאי שהעובד יגור לפחות 6 חודשים ביישוב שאליו העתיק את מגוריו.

4. עובד שהעתיק את מקום מגוריו בשל העברה בתפקיד של בן-זוגו המשרת בשירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם.

5. עובד שהעתיק את מקום מגוריו להתנחלות או היאחזות, וגר באותו מקום לפחות 6 חודשים רצופים.

6. עובד שהעתיק את מקום מגוריו בשל העברה בתפקיד של בן-זוגו המשרת במשטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא לפחות 40 ק"מ ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם.

7. עובד שהתפטר מעבודתו והעתיק את מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו העובר למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר בישראל, הנמצאים לפחות 40 ק"מ ממקום מגוריו הקודם, בתנאי שמקום מגוריו החדש של העובד רחוק יותר ממקום עבודתו לעומת מקום מגוריו הקודם והעובד גר 6 חודשים לפחות במקום מגוריו החדש.

ראה פסיקה בעניין זה שיוצג ע"י ד"ר אלון גלבוע יסמין נ' רגליים הרשת הארצית לבריאות כף הרגל והגב בע"מ 701312-05-14.

ד. הרעה בתנאי העבודה

1. עפ"י סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, אם עובד התפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, התפטרותו תזכה אותו בפיצויי פיטורים (אם העובד בעל וותק של שנה ומעלה בעבודה.

2. בסוגיית הרעה בתנאי העבודה של מעסיק כלפי עובד , הינה בכל הקשור להרעה מוחשית בתנאי העבודה ו/או נסיבות אחרות שביחסי עבודה, שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו. בתי הדין דנו בסוגיה וקבעו את המקרים בהן יקבע כי מדובר ברעה ממשית להלן.

3. שלילת הטבות כדוגמת : רכב סלולרי ועוד

4. פגיעה בשכר עבודה ותנאים סוציאלים.

5. שינוי לרעה במהות העסקה , העברה מתפקיד לתפקיד נחות יותר ועוד.

8. העתקת מקום העבודה למרחק הגדול יותר מ- 40 ק"מ.

9. החלפת מעסיקים שיש בה לפגוע בתנאי העסקה.

10. פגיעה ועלבון העובד ע"י המעסיק.

11. הלנת שכר מתמשכת.

ראה פסיקה בעניין זה שיוצג ע"י ד"ר אלון גלבוע גיא אפרתי נ' חב' פיק אפ ס"ע 14981-02-11 ו- ע"ע 30266-05-13

The post זכויות עובדים מכח חוקי העבודה appeared first on אלון גלבוע.