define('WP_AUTO_UPDATE_CORE', 'minor');
The post חשיבותו של מכתב "החרגה" appeared first on אלון גלבוע.
]]>אם רכשתם דירה יד ראשונה בבניין מגורים מקבלן, כשמיזם הבנייה לווה ע"י מימון בנקאי , ועברתם להתגורר בו בתום תשלום אשר נקבע בהסכם , אתם עלולים לגלות, כי כשנמסרה לכם החזקה בפועל על דירתכם, היא לא נמסרה לכם כדת וכדין. כדי שהעברת החזקה תהיה מושלמת ותחסוך סיבוכים עתידיים מהבנק המממן, חייב רוכש הנכס לדרוש מהקבלן 'מכתב החרגה' בתום התשלום .מהותו של מכתב זה הינו ,שחרור הקבלן מערבות הבנק מהמשך רשום יחידת הדיור המסוימת של הרוכש אשר אמורה להשתחרר משעבוד הכללי של מיזם הבנייה. והמשמעות, שלגבי הבנק, דירת הלקוח הספציפי נקייה משעבודים על אף שהקבלן לא סילק את החוב במלואו על שאר הדירות במיזם.
מכתב זה הינו בעל חשיבות עליונה לרוכשי דירות ומתקשר להבטחת כספי הקונה ולרישום זכויותיו בנכס , אם כי מהיבט קצת שונה . המכתב אמור לכלול פרטים מהותיים כגון : גוש, חלקה, מספר יחידת הדיור ושם הרוכש .ניתן לציין כי מכתב זה אינו מוגדר בחוק המכר
לרוב, מכתב זה אינו מקבל ביטוי בחוזה והרוכש כלל לא מודע לזכותו , לקבלת מכתב החרגה , מכתב זה אינו מקבל התייחסות מספקת מצד רוכשי דירות, אשר אינם מודעים לחשיבות קיומו ודרישתו.
לאחר קבלת הנכס בפועל ותשלום התמורה הסופי. רוכשים רבים "נופלים בין הכיסאות " מחד הרוכש שילם את מלוא התמורה ו/או עמד בהסכם , ומאידך מעמיד את הרוכש בסיכון מסוים מול הבנק ועלול למצוא עצמו נדרש לפנות את הנכס, או לשלם שנית כדי לסלק השעבוד במקרה בו תיקלע החברה להליכי כינוס או פירוק, והבנק יפעל למימוש השעבוד שקיים לטובתו על הקרקע ובפרויקט.
יודגש , כי לנוסחו של המכתב חשיבות רבה, ועל כן בטרם חתימה על ההסכם מומלץ לעיין בנוסח המכתב מראש, ולצרפו כנספח להסכם הרכישה.
במכתב החרגה מקובל לכתוב, כי לאחר ששולמה מלוא התמורה לא יחול השעבוד על הדירה לטובת הבנק. בשים לב למשמעות הביטוי " דירה " בהסכם , האם המונח כולל חניה, גינה, שטחים, מחסן וכ"ו'? במידה ולאו , יש לכלול במכתב ההחרגה את כל התוספות המוצמדות לדירה , כמו גם להקפיד כי מכתב ההחרגה לא יכלול תניות כלשהן ויהא הוא בלתי מותנה, שכן הוא נועד להבטיח כספים שכבר שולמו.
חשוב מאוד !!!לאחר גמר התחייבויותיכם על-פי ההסכם ובלי קשר לקבלת הנכס בפועל ,,חשוב מאוד לקבל אישור תשלום סופי מהקבלן , לגשת לבנק ולהסיר את השעבוד על פי מכתב ההחרגה .
The post חשיבותו של מכתב "החרגה" appeared first on אלון גלבוע.
]]>The post התיישנות חוב ארנונה וחיוב רטרואקטיבי ד"ר א. גלבוע appeared first on אלון גלבוע.
]]>הרשויות המקומיות יכולות לפעול לגביית חובות ארנונה בשתי דרכים: האחת – באמצעות הגשת תובענה לבית המשפט, והשנייה – באמצעות הליכי גבייה מנהליים.
האם יש מניעה להגיש תביעה משפטית לגביית חוב עתיק יומין? מהו הדין כאשר הרשות המקומית מחליטה לגבות חוב כזה בהליכי גבייה מנהליים?
הגשת תובענה לבית המשפט: תובענה משפטית בגין חוב ארנונה שנוצר לפני למעלה משבע שנים צפויה להיכשל. חוב אינו "מתיישן", אבל הזכות להגשת תובענה משפטית מתיישנת 7 שנים לאחר שנוצרת עילת התביעה.
אם רשות מקומית מגישה תובענה אזרחית לגביית חוב ארנונה, שנוצר 7 שנים ומעלה לפני יום הגשת התביעה, והנתבע מעלה את טענת ההתיישנות בכתב ההגנה, יש להניח כי היא תתקבל. אולם אליה וקוץ בה. גם כאשר בית המשפט מקבל את טענת ההתיישנות ודוחה את התובענה, החוב של האזרח אינו נמחק מפנקסי הרשות המקומית, אלא רק מונע מהרשות המקומית לפעול לגביית החוב באמצעות תביעה משפטית בעניין זה דן בית המשפט (עת"מ 2596/07 האפוטרופוס הכללי ירושלים נ' עיריית ראשל״צ). עולה השאלה, כיצד יכולה הרשות המקומית לנסות ולגבות חוב כזה?
גביית החוב באמצעות הליכי גבייה מנהליים: הדרך הנפוצה בקרב הרשויות המקומיות לגביית חובות ארנונה ישנים היא גבייה מנהלית. נישום המבקש להתנגד להליכי הגבייה חייב לפתוח בהליך משפטי מתאים ובמועד המתאים.
אין הכרעה חד משמעית בפסיקה ממנה ניתן ללמוד כי הרשויות המקומיות מנועות מלגבות חוב ארנונה ישן בגבייה מנהלית. יש שפסקו כי טענת ההתיישנות תופסת גם במקרה כזה, ויש שפסקו כי זו טענת הגנה שהאזרח -התובע אינו רשאי להעלותה בתביעה שיגיש כנגד הליכי הגבייה .
אזרח המבקש לתקוף את הליכי הגבייה של חוב ארנונה "עתיק", חייב לבסס את טיעוניו. עליו לשחזר את המידע ואת החומר הרלבנטי בגין תקופת החוב. רצוי לבדוק האם החזיק בנכס בתקופה נשוא החוב, האם קיבל פניות מהרשות המקומית בעניין החוב, האם הפניות נשלחו לכתובת מגוריו, לכתובת עסקו או לכתובת שגויה, וכיוצא באלה.
במידה ובית המשפט יקבע, כי הרשות המקומית מנועה מלפעול לגביית החוב בגבייה מנהלית, אין החוב נמחק מפנקסי העירייה. על מנת שהחוב יימחק – על האזרח לדאוג כי הרשות המקומית תגיש בקשה מנומקת לשר הפנים לאישור מחיקת החוב מפנקסיה.
בעניין חיוב רטרואקטיבי הלכה היא כי בהתרת חיובי ארנונה רטרואקטיביים. התרת חיובים תיעשה בכפוף למבחן דו-שלבי של סמכות ושיקול דעת. מבחינת הסמכות, כל עוד לא קיימת הסמכה מפורשת לחיוב רטרואקטיבי בחוק, בהעדר הסמכה מפורשת בחקיקה המסמיכה את הרשויות המקומית להשית ארנונה באופן רטרואקטיבי, קמה החזקה נגד תחולה למפרע העניין זה . בע"א /714890 עיריית ירושלים נ' ששון לוי . בפסיקה תקדימית מאוחרת בבית המשפט המחוזי בנצרת ביטל בית המשפט בהחלטה יוצאת דופן חוב ארנונה רטרואקטיבי של חנות הום סנטר לעיריית עפולה. על פי הפסיקה, העובדה שבסקר מדידות מ־2009 נמצא שטח בנוי נוסף שלא חויב בארנונה מאז החל לפעול הסניף ב־2004, אינה מצדיקה הטלת חיוב רטרואקטיבי. על פי פסיקת בית המשפט, החיוב החדש ייכנס לתוקפו רק מ־2009 ואילך החל ממועד המדידה האחרונה שנעשתה. עת"מ 254-09 ניתן ביום 27/03/2011
The post התיישנות חוב ארנונה וחיוב רטרואקטיבי ד"ר א. גלבוע appeared first on אלון גלבוע.
]]>The post תיקון 71 לחוק מיסוי מקרקעין -ד"ר אלון גלבוע עו"ד appeared first on אלון גלבוע.
]]>תיקון חוק מיסוי מקרקעין שבח רכישה תיקון 71 התשע"א 2011 , תוקן על מנת לשנות את הסדר המיסוי החל במכירת דירות בידי מי שיש לו כמה דירות, משנת 2013 ואילך , במקרה של מוכר שרכש קרקע לבניית דירת מגורים, לאור האמור מוצע בתיקון החוק הינו להעניק פטור ממס שבח במכירתה של דירת מגורים מזכה אחת בלבד בכל תקופת זמן נתונה שתהא תקופת השבח הנבחרת, בהתאם לבחירתו של המוכר, במילים אחרות לכל מוכר תהא הזכות לבקש פטור ממס שבח עבור דירה אחת בלבד , וכל הדירות שהיו בבעלות המוכר בתקופת השבח הנבחרת יחויבו במס שבח ביום מכירתן . לעניין קרקע לבניה, רואים את יום רכישת הקרקע כיום רכישת דירת המגורים עד לסיום תקופת הבנייה ייתכן שהמוכר עדיין לא ימכור את דירת המגורים שבה הוא מתגורר, שכן עדיין אינו יכול לעבור ולהתגורר בדירה הנבנית במקרה כזה תהיה למוכר תקופת שבח חופפת שבה היו בבעלותו הן קרקע והן דירת מגורים , בנסיבות האמורות בעל הנכסים יהיה זכאי לתקופת שבח נבחרת מבחינתו חופפת לגבי התקופה שבה טרם סיים את הבנייה, ובזמן מכירת ביתו וזאת בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף קטן ו' לחוק, המוצע לקבוע הוראות מיוחדות לעניין בחירת תקופת השבח הנבחרת, שיחולו בנסיבות כמפורט באותו סעיף קטן, ובכלל זה להגביל בחלק מהמקרים את האפשרות לבחור תקופת שבח נבחרת בין הקניה למכירה ,במקרה המתואר בעל הנכסים יודיע למנהל על תקופת השבח הנבחרת בבקשה שימסור כאמור בסעיף 49א(ד),ניתן לציין כי במקרה שבעל הנכסים ימכור את הבית אשר נבנה בטרם מכר את דירתו הקודמת , יהיה צפוי לתשלום מס שבח עבור מכירת דירה אשר אינה פטורה ממס , במקרה זה יהיה על בעל הנכסים להוכיח למנהל מס שבח את שיקוליו במכירת הבית שנבנה (לדוגמא : לא הצליח לעמוד בהחזר תשלום , חובות , וכ"ו ). לאחר שבחר בעל הנכסים בתקופת שבח נבחרת ו/או לא הודיע כלל על בחירתו למס שבח , לא יהא רשאי בעל הנכסים לשנות את בחירתו או לבחור תקופת שבח נבחרת, לפי העניין, לאחר שנערכה לו שומה לפי סעיף 78 לחוק ,או לאחר תום שמונה חודשים מהמועד מסירת ההודעה לפי סעיף 49א(ד), לפי המוקדם מביניהם . השומה לסכום המס ניתנת להשגה לרבות דרך חישובה , החלטה בהשגה תינתן תוך 8 חודשים ואם ההשגה היא על שומה בהעדר הצהרה תוך 12 חודשים.
The post תיקון 71 לחוק מיסוי מקרקעין -ד"ר אלון גלבוע עו"ד appeared first on אלון גלבוע.
]]>The post הסכם סודיות – ד"ר אלון גלבוע עו"ד appeared first on אלון גלבוע.
]]>The post הסכם סודיות – ד"ר אלון גלבוע עו"ד appeared first on אלון גלבוע.
]]>The post פינוי שוכר בכוח בדין עצמי ד"ר אלון גלבוע עו"ד appeared first on אלון גלבוע.
]]>השכרת נכס נחשבת כעסקה פשוטה, ורבים מבעלי הנכסים אינם טורחים לפנות לעורך דין לצורך עריכת הסכם שכירות, ובדרך כלל "מאתרים " הסכם שכירות סטנדרטי מחברים ומהאינטרנט , ומכוחו מתבצעת עסקת השכירות כולה.
לעיתים, קרובות , המציאות מכה בפרצופם של בעלי הנכסים, הם נקלעים לסכסוכים, אשר אינם מקבלים בדרך כלל ביטוי בהסכם ואינם מסוגלים לאכוף את הפרת ההסכם כלפי הדייר המפר ועומדים חסרי אונים לנוכח סירובו של הדייר לשלם דמי שכירות , לפנות את המושכר ולשלם פיצויי עבור הנזקים שגרם .
בתום הסכם השכירות ו/או הפרת ההסכם טרם סיומו בהן מפר השוכר, בהפרה יסודית, את הסכם השכירות, ומסרב לשלם את דמי השכירות, רשאי המשכיר להביא לסיום תקופת השכירות ולפנות את השוכרים מהנכס .
בעת הפרת ההסכם , על בעל הנכס לידע בכתב את השוכר כי הפר את ההסכם ובשל כך עליו לפנות הנכס מידית ולפצות את המשכיר בשל ההפרה .
במידה והשוכר מתעלם מהודעת הפינוי של המשכיר, עומדות בפני בעל הנכס מספר דרכי פעולה, עליהן יורכב להלן, תוך הצגת יתרונותיה וחסרונותיה של כל דרך פעולה:
א. עשיית דין עצמי לצורך פינוי שוכר מדירה , עפ"י חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, אינו מאפשר בדרך כלל לבעל הנכס לפעול בדרך של עשיית דין עצמי כלפי שוכר, אפילו כשבין הצדדים אין יותר חוזה בר תוקף, שכן השוכר אינו נחשב כמי שפלש לדירה שלא כדין. התפיסה המקובלת בפסיקה היא כי בעלים במקרקעין אינו ראשי להשתמש בכוח ולעשות דין עצמי אפילו כנגד מסיג גבול, אלא בנסיבות בהן מדובר "בפלישה טרייה". הסכמים רבים , מכילים סעיף לפיו ראשי בעל הנכס לפעול בשימוש עצמי " נסבל" : לנתק את זרם החשמל , מים , גז וכן החלפת מנעול בדלת הדירה , הוצאת חפצים , ותפיסת חזקה בדירה , וכל זאת בעקבות הפרת הסכם השכירות על מנת לזרז את הפינוי ,
לעניין זה, (ת"א (ירושלים) 12058/07 גודניאן נ ג ד דדוש, נקבע כי במעשיו הכוחניים, של המשכיר, הייתה משום פגיעה בזכויות השוכר והתנהגות שלא בדרך מקובלת ובתום לב. ומשכך, מצא לנכון בית המשפט לחייב המשכיר בתשלום פיצויים לשוכר בגין האופן "הכוחני" בו נהג תוך עשיית דין עצמי ללא כל זכות . וכן בת"א 15723/08 טפטה טנגוט תמר ואח' נ' רומנו מנחם – נקבע כי המשכיר בהתנהגותו גרם נזק למטלטלי השוכרים ולעוגמת נפש , בכבודם ובפרטיותם , חויב בסך 20,000 ₪ ובנוסף בג"צ 2887/04 סלים אבו מדיגם נ' מינהל מקרקעי ישראל ,נקבע כי ההיתר לנקוט בדרך של עשיית דין עצמי עפ"י סעיף 18 לחוק המקרקעין מוגבל למי שהחזיק בפועל וכדין בקרקע ונושל מחזקתו ..
ב. פנייה לבית המשפט בהגשת תביעת לפינוי המושכר מהדירה , הינה הדרך המשפטית הנכונה לפינוי שוכר מהדירה, בדרך של קבלת צו פינוי השוכר מדירה בהליך מהיר . יוער , כי פנייה למשטרה – לסיוע פינוי המשכיר לא תועיל , שכן המשטרה אינה נוהגת להתערב בסכסוכים אזרחיים, ולרוב, תפנה את המשכיר לבית המשפט. כיום ישנן מקומות בהן פועלת משטרה קהילתית,לרבות סיוע משפטי המסייע בפתרון הסכסוך בסיוע מגשר שמוסמך לגשר בין הצדדים לסכסוך.
The post פינוי שוכר בכוח בדין עצמי ד"ר אלון גלבוע עו"ד appeared first on אלון גלבוע.
]]>The post יחסי שכנות – האם ניתן לדרוש משכן כריתת עץ appeared first on אלון גלבוע.
]]>המחוקק נתן דעתו לסוגיה זו , כאשר קבע בסעיף 51 לחוק המקרקעין , ענפים או שורשים של צמח או עץ אשר מתפשטים למקרקעין של הזולת, והתפשטותם עלולה להזיק למקרקעין או להפריע במידה בלתי סבירה להנאה מהם, רשאי בעל המקרקעין לדרוש מבעל העץ לסלקם מרשותו. אם לא סילק בעל העץ את הענפים או את השורשים תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם בעצמו, ויחויב בעל העץ לשלם לו את ההוצאות שהוציא על סילוקם.
בלא הוראת סעיף זה, בעל המקרקעין שהענפים או השורשים התפשטו לתוכם היה רשאי לדרוש את סילוקם מרשותו גם אם אינם מזיקים לו, כשם שהוא רשאי למנוע כל הסגת גבול אחרת, שהרי עפ"י בסעיף 11 לחוק המקרקעין : "הבעלות בשטח של קרקע מתפשטת בכל העומק שמתחת לשטח הקרקע… והיא מתפשטת בחלל הרום שמעליו". לאור האמור , המחוקק קובע בסעיף 51 , שבעל המקרקעין אינו רשאי לעשות כן. הוראה זו היא ברוח העיקרון שנקבע בסעיף 14: "בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר" אולם, במידה שהסגת הגבול גורמת נזק לבעל המקרקעין, משום שהענפים או השורשים מזיקים לבעל הקרקע, רשאי הוא לדרוש את סילוקם גם אם הדבר גורם נזק לעץ.
מדברי המחוקק עולה שבעל הצמח חייב לסלק את הענפים או השורשים אשר גורמים נזק , ואם לא סילקם תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם בעצמו ולתבוע ממנו את ההוצאות שהוציא כדי לסלקם.
זכות בעל מקרקעין לדרוש את סילוק השורשים המתפשטים לרשותו ומפריעים לו ליהנות מן המקרקעין שלו, יסודה בדברי המשנה ( פרק ב' הלכות שכנות): "היו שרשים יוצאים לתוך של חברו, מעמיק ג' טפחים, כדי שלא יעכב את המחרישה. היה חופר בור, שׁיח ומערה, קוצץ ויורד, והעצים שלו". כלומר, אם שורשי העץ מונעים מבעל המקרקעין לבצע פעולה כלשהי ברשותו, הוא רשאי לסלקם הכלל הנלמד מהדוגמאות במשנה הוא שרשאי השכן לקוץ בשיעור המינימאלי הנדרש לסילוק ההפרעה ואו לשימוש שהוא מבקש לעשות. על בעל המקרקעין חובה לפעול בצורה מדתית, באופן שאין הוא מזיק להעץ יותר מהנדרש לצורך השימוש שהוא מבקש לעשות בקרקע.
ניתן לציין , כי אם ידוע לאחד השכנים כי שכנו נוטע עץ בעל שורשים "תוקפנים" (אלרגיה) , כלומר, אם יש סבירות גבוהה שיפריעו השורשים בעתיד ויגרמו לנזקים , השכן רשאי לבקש מבעל העץ לסלקם כבר עתה, ואף על פי שאינם מפריעים לו כעת.
The post יחסי שכנות – האם ניתן לדרוש משכן כריתת עץ appeared first on אלון גלבוע.
]]>The post התיישנות פסק דין appeared first on אלון גלבוע.
]]>פסק דין אשר ניתן על ידי בית משפט בישראל ניתן ליישום לתקופת זמן של 25 שנים, החוק קובע פרק זמן מוגדר ותחום במהלכו ניתן לממש את ביצוע פסק הדין באמצעות לרבות מערכת ההוצאה לפועל.
לשון החוק אשר מסדיר את היבט התיישנותם של פסקי דין הינו חוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958. חוק זה קובע את הכלל בנושא ומפרט את חריגיו.
סעיף זה , מסדיר את התיישנות פסקי דין במסגרת סעיף 21 לחוק ההתיישנות. סעיף זה קובע תקופת התיישנות בת עשרים וחמש שנה לגבי פסק דין שניתן בתובענה במסגרת ניהול הליך משפטי אזרחי.
תנאי להתיישנות הינו, כי במהלך פרק זמן זה, הזוכה בפסק הדין לא נקט כל בפעולה אופרטיבית מובהקת מכל סוג שהוא במטרה לקדם את ביצועו של פסק הדין.
לדוגמה פתיחת תיק בלשכת הוצאה לפועל בטרם חלפו עשרים וחמש שנים מוביל לעצירת מרוץ ההתיישנות של פסק הדין , לעניין זה ע"א 8301/98 אנואר נ' ש.א.פ נדונה פרשנות המושג "פעולה כלשהי" כלשון סעיף 21 לחוק ההתיישנות, בית המשפט העליון פסק, כי הביטוי אינו מוגבל לפעולות המבוצעות במסגרת מערכת המשפט בלבד ,דוגמת הגשת בקשה לצורך פתיחת תיק הוצאה לפועל אלא משתרע על כל פעולה אשר נועדה להביא לקידומו היעיל של פסק הדין.
סיפא של הסעיף 21 הינו חריג לכלל , פסק דין בתובענה אשר לפי תוכנו אינו טעון ביצוע, מהו פסק דין "הטעון ביצוע" ומהו פסק דין ש"אינו טעון ביצוע"? נראה כי פסק דין הטעון ביצוע הוא כזה המחייב את הנתבע לעשות פעולה , כמו חיוב כספי או צו לביצוע בעין, שניתן לאכוף אותו; ודומה שלכך מרמזת גם המילה "החייב" שבסעיף. לעומתו, פסק דין שאינו טעון ביצוע הוא פסק דין שאינו מחייב לעשות מעשה, כמו פסק דין הצהרתי מסוג "חפצא", שאין צורך לאכוף אותו. מטבע הדברים, פסק דין המעניק סעד הצהרתי הוא בדרך כלל פסק דין שאינו טעון ביצוע. פס"ד, אשר לפי תוכנו אינו טעון ביצוע, אין הוא גם נתון להתיישנות. כך, למשל, פסק-דין, המצהיר על גילו של אדם, איננו טעון ביצוע, ובתור שכזה אין הוא גם נתון להתיישנות; הוא הדין לגבי פסק-דין, המצהיר על אבהותו של פלוני, דוגמאות נוספות להצהרות שאינן טעונות ביצוע כשלעצמן, אף על פי שיש להן, כמובן, גם תוצאות רכושיות. כפי שנאמר בסעיף 71 לחוק הירושה, תשכ"ה1965-: "צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו",לעניין זה ע"א 288/95 לחאם נ' אל זועבי
The post התיישנות פסק דין appeared first on אלון גלבוע.
]]>The post התיישנות שיק appeared first on אלון גלבוע.
]]>אמצעי תשלום בעולם העסקים הינם שיקים והינו אחד מאמצעי התשלום השכיחים ומהווים מעבר לאמצעי התשלום גם הסכם של נותן השיק , המתחייב לשלם את הסכום המצוין ותאריך הפרעון י במסגרת התנהלות עסקית וכיו"ב .
הנוהג הוא, כי כל שיק יש להפקיד בפרק זמן של שישה חודשים מהתאריך המצוין בו. במקרים מסוימים נכתבת על גבי השיק הוראה לפיה יש להפקידו תוך תקופה קצרה יותר משישה חודשים.
אי עמידה בפרק זמן זה, חצי שנה או פחות מכך בהתאם לנסיבות , הבנק ברוב המקרים נוהג שלא לכבדו מהטעם שעבר זמנו.
מוטבים נוהגים לסבור בטעות כי אי הפקדת השיק במועדו התיישן שעה שחלפו שישה חודשים ממועד תאריך ההמחאה ובמהלך פרק זמן זה לא הוצג לפירעון בבנק.
אולם ,על פי החוק , הנחה זו הינה שגויה כאמור. בחלוף חצי שנה לא יכבד אמנם הבנק את השיק , אך השיק לא מתישן.
יודגש כי השיק משמש גם הסכם בין הצדדים , ואף ניתן לציין בכתב על גבי השיק את כוונות הצדדים .
בנסיבות אלה קיימות בידי מחזיק השיק מספר אפשרויות: ראשית, לדרוש מהבנק פירעון ממושך של השיק בכדי שהבנק יכבד ומבלי שנותן השיק יפגע .שנית במידה והבנק מתנגד לפרוע את השיק ,ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל למימוש השיק. חשוב להדגיש כי לשכת הוצאה לפועל לא תפתח הליכים לגבית השיק ללא חתמת הבנק כי השיק הופקד ומהי הסיבה שבשלה התנגד הבנק לפרוע השיק .
סעיף 96(א) לפקודת השטרות קובע תקופות התיישנות שונות למסבים וליתר הצדדים החתומים על השטר המסבים – התביעה נגדם מתיישנת בחלוף שנתיים מהיום בו נולדה לאוחז בשיק עילת התביעה. יתר הצדדים לשיק – התביעה נגדם מתיישנת תוך שבע שנים מן היום בו נולדה עילת התביעה.
עילת התביעה מתגבשת מהיום בו השיק לא כובד, או מהיום בו חלף מועד התשלום המוסכם עפ"י שיק. כאשר תאריך ההמחאות הושלם על ידי האוחז בשיק, זמן רב לאחר מועד ההתחייבות, מועד ההתיישנות לא יקבע ממועד חילול ההמחאה, אלא מהמועד בו היה אמור מושך השיק לקיים את התשלום.
בישראל קיים הנוהג לעיתים להשתמש בשיק בתור מסמך המעיד על חוב ולא בתור אמצעי תשלום גרידא. במקרה כזה, אם אכן מוכח כי השיק נמסר למטרה שיהווה מסמך המעיד על חוב ,או חוב שיתגבש ניתן יהיה להשלים את זמן הפרעון גם כעבור מספר שנים באם לא צוין בשיק תאריך לפרעון..
The post התיישנות שיק appeared first on אלון גלבוע.
]]>The post תאונת דרכים באוטובוס appeared first on אלון גלבוע.
]]>מדי יום נפגעים אנשים רבים בעת נסיעה באוטובוס או רכב ציבורי בפרט בעת ירידה ועליה לאוטובוס.
אוטובוס הינו רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולפיכך מרבית פגיעות גוף אשר מתרחשות בעת שימוש ונסיעה באוטובוס הינן בגדר " תאונת דרכים" ומכוסות במסגרת ביטוח החובה של האוטובוס וניתן לקבל עליהן פיצוי.
תאונות אוטובוס נחלקות לשני סוגים עיקריים. האחת, תאונות שבהן נפגעים הנוסעים בתוך האוטובוס והשנייה, תאונות שבהן נפגעים נוסעים מחוץ אוטובוס תאונות אלו מטופלות כתאונות דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
חלק גדול מהפציעות והפגיעות מתרחשות בעת ירידה או עליה לאוטובוס – נפילה במדרגות, נפילה מהאוטובוס אשר מתחיל לנסוע בטרם הנובע ירד ממנו, סגירת דלתות האוטובוס על גופו של נוסע ועוד. פגיעות אלו אף הן בגדר פציעה בתאונת דרכים לכל דבר ועניין גם אם האוטובוס לא היה בתנועה והנזק שנגרם בגינן מזכה את הנפגע בפיצוי.
תאונת אוטובוס הינה גם תאונה אשר בה נפגע אחד מן הנוסעים כתוצאה מהאטה או האצה של
ניתן לציין , כי כל מקרה של פציעה בנסיעה ושימוש באוטובוס מזכה בפיצוי גם במקרה שבו הנפגע נפל או נפגע בין היתר באשמתו , לדוגמה : לא אחז היטב במוט תמיכה באוטובוס לא ישב על כסא הלך באוטובוס תוך כדי נסיעה רבים אינם יודעים זאת, אך
בכל המקרים אשר צוינו לעיל , אין הנפגע צריך להוכיח אחריות או רשלנות של מי מהצדדים לתאונה מאחר ומדובר בתביעת פלת"ד שהיא אחריות מוחלטת, כך שלא משנה אם מישהו התרשל או לא גם אם ההתרשלות היא של הנפגע , ניתן יהיה לדרוש פיצוי מחברת הביטוח הרלוונטית.
נפגע בתאונת אוטובוס בטרם יגיש תביעה , חשוב שידע כי תאונות אוטובוס רבות נחשבות בנוסף להיותן תאונות דרכים, גם תאונות עבודה. זאת כאשר הנפגע בתאונה היה בדרכו מהבית לעבודה או מהעבודה הביתה. במקרים שכאלה, לנפגע ישנה זכות לפנות לביטוח לאומי (כתאונת עבודה לקבלת תמלוגים , ותשלומים שיכללו את הוצאות הטיפול הרפואי, דמי פגיעה בגין אובדן כושר עבודה, מענק נכות מעבודה או קצבת נכות, גמלאות או מענקים מיוחדים, ושיקום מקצועי.) בתביעה לקבלת פיצוי וזאת במקביל לתביעתו מול חברת הביטוח של האוטובוס.
יודגש , במקרים של תאונות אוטובוס, לבקש את כל פרטי הנהג ופרטי חברת הביטוח , מספר הקו, מס' רישוי , מיקום המדויק של האירוע קרתה והשעה ויום.
The post תאונת דרכים באוטובוס appeared first on אלון גלבוע.
]]>The post הצעת מחיר כהסכם מחייב appeared first on אלון גלבוע.
]]>שלחתי הצעת מחיר לפני מספר ימים האם הצעת המחיר הינה הסכם מחייב ?
תשובה :
ראשית, יש לזכור כי הצעת המחיר הנשלחת ללקוח היא הצעה מחייבת על פי סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי). על פי החוק , חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול ; כלומר די בכך שהצעה תכיל מסוימות (כלומר, רמת פירוט מינימאלית) ותתקבל על ידי הצד השני כדי להיות מחייבת על שני הצדדים. מרגע ששלחת הצעת מחיר ללקוח, הרי שהתחייבת בפניו לבצע עבודה ספציפית במחיר ספציפי; בעניין זה בית המשפט העליון בפסק הדין עא 440/75 אשר זנדבנק נ' מלכה דנציגר כי "דרישה של החוק לפיה על ההצעה להיות מסוימת, , הוא עניין הבהירות הנדרשת, אך משתמע ממנה גם כי אין צורך שיהיו בהצעה כל הפרטים הצריכים לעניין, עד לאחרון שבהם. אמת-המידה איננה בכך שהפירוט יהיה כליל השלמות, אלא בכך שמתוך אותו פירוט המובא בהצעה, ניתן יהיה להסיק בבירור על מהותה ותחומיה של העסקה וזו משמעותה של האמירה, לפיה על ההצעה להיות מלאה ומדויקת במידה מספקת- עד שניתן.
עולה השאלה מהו סוג האישור שיש לקבל מהלקוח? האם חובה לקבל את חתימתו הפיסית, האם די בחתימה על פקס או אישור במייל, או שמספיקה ההסכמה הטלפונית שלו? בכלל, חוק החוזים אינו מחייב כי ההסכמה להצעה תהיה בכתב, אלא מאפשר אישור "בהודעת הלקוח שנמסרה למציע", למעט מספר חריגים הקבועים בחוקים ספציפיים כמו חוק המקרקעין, שקובע כי עסקאות במקרקעין (כמו מכירת דירה) חייבות להיות בכתב, ההסכמה יכולה להיות בעל-פה. חשוב להבין שכאשר ישנה הצעה מחייבת בכתב, ורק ההסכמה הייתה בעל פה, קבע בית המשפט העליון בעא 196/87 רות שוייגר נ' אליהו רז לוי, פ"מ מו(3) כי ניתן להסכים בעל-פה להצעה שניתנה בכתב, אלא שבמידה ויש טענות כי ההסכמה בעל-פה שינתה את האמור בכתב יש להוכיח זאת על ידי עדות: "אכן, לעתים יימנע בית המשפט מלהיכנס לבירור מחלוקות עובדתיות בדבר הסכמות בעל-פה שהושגו כביכול והסותרות את האמור במסמך. הגשת ההצעה בכתב כמו גם הסכמה , אכן מבטיחים ודאות ראייתי רבה יותר .
The post הצעת מחיר כהסכם מחייב appeared first on אלון גלבוע.
]]>