האם ניתן לדרוש משכן כריתת עץ אשר שולח שורשיו לגינתי?
המחוקק נתן דעתו לסוגיה זו , כאשר קבע בסעיף 51 לחוק המקרקעין , ענפים או שורשים של צמח או עץ אשר מתפשטים למקרקעין של הזולת, והתפשטותם עלולה להזיק למקרקעין או להפריע במידה בלתי סבירה להנאה מהם, רשאי בעל המקרקעין לדרוש מבעל העץ לסלקם מרשותו. אם לא סילק בעל העץ את הענפים או את השורשים תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם בעצמו, ויחויב בעל העץ לשלם לו את ההוצאות שהוציא על סילוקם.
בלא הוראת סעיף זה, בעל המקרקעין שהענפים או השורשים התפשטו לתוכם היה רשאי לדרוש את סילוקם מרשותו גם אם אינם מזיקים לו, כשם שהוא רשאי למנוע כל הסגת גבול אחרת, שהרי עפ"י בסעיף 11 לחוק המקרקעין : "הבעלות בשטח של קרקע מתפשטת בכל העומק שמתחת לשטח הקרקע… והיא מתפשטת בחלל הרום שמעליו". לאור האמור , המחוקק קובע בסעיף 51 , שבעל המקרקעין אינו רשאי לעשות כן. הוראה זו היא ברוח העיקרון שנקבע בסעיף 14: "בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר" אולם, במידה שהסגת הגבול גורמת נזק לבעל המקרקעין, משום שהענפים או השורשים מזיקים לבעל הקרקע, רשאי הוא לדרוש את סילוקם גם אם הדבר גורם נזק לעץ.
מדברי המחוקק עולה שבעל הצמח חייב לסלק את הענפים או השורשים אשר גורמים נזק , ואם לא סילקם תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם בעצמו ולתבוע ממנו את ההוצאות שהוציא כדי לסלקם.
זכות בעל מקרקעין לדרוש את סילוק השורשים המתפשטים לרשותו ומפריעים לו ליהנות מן המקרקעין שלו, יסודה בדברי המשנה ( פרק ב' הלכות שכנות): "היו שרשים יוצאים לתוך של חברו, מעמיק ג' טפחים, כדי שלא יעכב את המחרישה. היה חופר בור, שׁיח ומערה, קוצץ ויורד, והעצים שלו". כלומר, אם שורשי העץ מונעים מבעל המקרקעין לבצע פעולה כלשהי ברשותו, הוא רשאי לסלקם הכלל הנלמד מהדוגמאות במשנה הוא שרשאי השכן לקוץ בשיעור המינימאלי הנדרש לסילוק ההפרעה ואו לשימוש שהוא מבקש לעשות. על בעל המקרקעין חובה לפעול בצורה מדתית, באופן שאין הוא מזיק להעץ יותר מהנדרש לצורך השימוש שהוא מבקש לעשות בקרקע.
ניתן לציין , כי אם ידוע לאחד השכנים כי שכנו נוטע עץ בעל שורשים "תוקפנים" (אלרגיה) , כלומר, אם יש סבירות גבוהה שיפריעו השורשים בעתיד ויגרמו לנזקים , השכן רשאי לבקש מבעל העץ לסלקם כבר עתה, ואף על פי שאינם מפריעים לו כעת.