זכויות עובדים בהליך פיטורים
דוקטרינת ההעסקה מרצון, הנהוגה בישראל, מאפשרת הלכה למעשה למעביד, לפטר עובד מכל סיבה שהיא, או ללא סיבה בכלל. דוקטרינה זו מבוססת על הנימוק ההגיוני והדו כיווני, לפיו, במידה והעובד יכול לעזוב את מקום עבודתו בכל עת שיחפוץ, אזי גם המעביד רשאי לפטרו כל אימת שירצה
עם זאת, לדוקטרינה זו ישנם חריגים כגון: עובדים הכפופים להסכמי תעסוקה, עובדי השירות הציבורי ומנהלים בכירים, או אנשי מקצוע המועסקים בחוזה עבודה אישי. אלה זוכים להגנה מפיטורין שרירותיים. כך למעשה, קבועים בתוך דיני עבודה חריגים לדוקטרינת ההעסקה מרצון.
ניתן לפטר עובד רק לאחר קיומו של שימוע. שימוע צריך לקיים דרישות אלה על מנת שיהיה חוקי והוגן:
זמן סביר לפני השימוע על המעסיק לתת לעובד את הנימוקים המלאים לבחינת האפשרות להפסקת העסקתו, ועליו לאפשר לעובד לעיין במידע ובמסמכים שהמעסיק מסתמך עליהם. אין די בטענות כלליות בדבר הפרות משמעת שביצע העובד, ויש להצביע על אירועים מסוימים ועל המועדים בהם אירעו, על-מנת שהעובד יוכל להתייחס.
במהלך השימוע המעסיק נדרש לתת לעובד הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו בעניינים שהעלה המעסיק, ולשמוע את דבריו בפתיחות ומתוך נכונות לייחס להם חשיבות, ולא רק כדי לצאת ידי חובה, לאחר שההחלטה כבר התקבלה.
לעובד יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין בשימוע.
אם יש במקום עבודה ועד עובדים, נציג הוועד רשאי להשתתף בשימוע, אם העובד מעוניין בכך.
אם השימוע נקבע באופן שבו אחת הדרישות או יותר לא יכולות להתקיים (למשל: ניתנה התראה קצרה מידי, לא הועברו נימוקי הזימון לשימוע, לא הועברו מסמכים או במועד שנקבע עורך הדין או נציג הוועד לא יוכל להשתתף), מומלץ לבקש בכתב מהמעסיק לדחות את מועד השימוע. מכתב מנומק (חתום על ידי העובד עצמו, עורך דין או נציגות העובדים), המבקש לדחות את מועד השימוע ומבהיר את הפגמים בזימון לשימוע ובכך שנשקלים פיטוריו של העובד, עשוי לסייע, ובמקרים מסוימים אף להביא לביטול השימוע והפיטורים הצפויים. לעניין זה :
ע"ע 1027/01 יוסי גוטרמן נ. המכללה האקדמית עמק יזרעאל: " זכות השימוע הינה זכות יסוד ביחסי העבודה…. בין אם מדובר בפיטורין ובין אם מדובר באי חידוש חוזה עבודה… זכות העובד להצגת טיעוניו אינה בבחינת "טקס" בלבד שיש לקיימו על מנת לצאת ידי חובה…."