מאת עו"ד אלון גלבוע
גישור כמשמעו הינו ההליך המגשר בין צדדים לסכסוך המצויים במחלוקת ואינם מצליחים להגיע להבנות מוסכמות . מטרת הליך הגישור למצוא פתרונות ליישוב הסכסוך בדרך של הסכמה הדדית , בדו שיח ומציאת אופציות המאפשרות "הגדלת העוגה". מטרת הליך הגישור הוא לגרום לצדדים ליישב את המחלוקת ביניהם בהסכמה , בהתאם לרצונות ולצרכים שלהם , תוך שהם שולטים בתהליך ובתוצאותיו. הצלחתו של הליך זה ימנע הוצאות גדולות והגעה אל פתחו של בית משפט , שבדרך כלל קובע הסדרים שלא עומדים בקנה אחד עם רצון הצדדים ופסיקותיו אינן קוהרנטיות , כך יתכן מצב בו התוצאה המתקבלת פוגעת באחד או בשני הצדדים בצורה חמורה .
בהליך הגישור תפקידו של המגשר [1] ליצור תקשורת והבנה בין הניצים (מניהול מאבק והסלמה לגישה של הסכמה) ובתוך כך ליצור דיאלוג ושיח בו יבהיר כל צד את האינטרסים והרצונות שלו , וכך יתבהרו גם האינטרסים החופפים והמשותפים של הצדדים[2] .
הליך הגישור מאפשר פיתרון מהיר אשר יצמצם במידה ניקרת את הפגיעה בכל אחד מן הצדדים העלול להיפגע מהסכסוך[3]. הצלחת הליך הגישור תלויה ברצון הצדדים לנהוג בדרכי נועם תוך הידברות , הצגת עמדותיהם , והאזנה לעמדת הצד השני.
הליך הגישור
הליך הגישור[4] הינו למעשה הליך של הצגת עמדה והאזנה לעמדת הצד השני , כפתח לניהול שיחה בין הצדדים בהדרכת המגשר .
תפקיד המגשר הוא לסייע לצדדים לפתוח ערוצי תקשורת זה עם זה ומעבר מעמדה מבוצרת לאינטרס , צמצום הפערים והגעה לפתרונות WIN –WIN .
כוחו של המגשר נובע מהסכמת הצדדים ועצם הפניה להליך , המגשר מוכנס לזירה כגורם שלישי המוסכם על ידי הצדדים החלוקים ותפקידו להבטיח שיתקיים תהליך תקשורתי יעיל ושתינתן אפשרות ביטוי לכל צד Conciliation, זיהוי הצרכים לעומקם (קילוף הבצל ) , צרכים רגשיים וצרכים פיסיים.
המגשר יכול לסייע לצדדים רק כשאלו מוכנים לעבור מגישה של תחרות חסרת פשרות לגישה של דיאלוג והימנעות מבוצרת בעמדותיהם ללא פשרות.
סכסוכים המתאימים לגישור
הליך הגישור נותן מענה לסכסוכים מסוגים שונים להלן מספר דוגמאות :
סכסוך אזרחי ומסחרי – ההליך מתאים לרוב הסכסוכים המסחריים אזרחים (ספק לקוח , עסקאות תיווך, חוזים , סכסוך יחסי עובד מעביד,סכסוך שכנים )בעניינים אלו ניתן לרוב למצוא הסדר מוסכם בין הצדדים ולחסוך תהליך משפטי ארוך הכרוך בעלויות נכבדות.
סכסוכים עסקיים – נפוץ בעיקר בתחומים מסחריים מחלוקת בין שותפים , בין בעלי מניות בחברה ובין שותפים לעסקה .במקרים רבים נוצרת אי הבנה או אי הסכמה לגבי פרשנות הסכמות העבר או לגבי דרכי פעולה .במקרים אלו לרוב מוגשות התביעות לבית משפט המחוזי שבו האגרות ושכ"ט לדיון בהליך גבוהות מאוד . הגישור העסקי בתחומים אלו מאפשר פתרון" זול" ומהיר.
גירושין- הליך הגירושין לרוב תהליך ארוך כואב ולא נעים לשני הצדדים, אחת הדרכים המקובלות למנוע מאבקים משפטיים יקרים בין בני בזוג ופגיעה מינימאלית בילדיהם . תהליך הגישור מאפשר לבני הזוג לקבוע בנושאים רגישים כדוגמת יחסי ממון ,משמורת ילדים , הסדרי ראיה , חינוך הילדים , כמו כן , יש לצדדים שליטה רבה יותר על עצם ההליך והגעה לפתרונות מוסכמים התואמים את השקפת עולמם, וכל זאת בזמן קצר ובעליות נמוכות יחסית, ובכך לחסוך את המאבק המשפטי הארוך והיקר.
גישור משפחתי- הליך זה הינו הדרך הטובה ביותר לפתור סכסוכים [5]משפחתיים מאחר והוא מושג בהסכמת הצדדים, הליך זה מאפשר מצד אחד קבלת פתרון מוסכם לבעיה ומצד שני אפשרות לשיקום היחסים המשפחתיים . ניתן בדרך זו לפתור מחלוקות בנושאים הבאים: שימוש בנכסי המשפחה , חלוקת עיזבון , מינוי אפוטרופוס , מחלוקות כספיות , חברה משפחתית וכ"ו.
תרומתם של עורכי הדין
תרומתם של עו"ד להליך הגישור חשובה מאוד מאחר שהם אינם צדדים לסכסוך . עו"ד מתוודעים למקרה כאשר הלקוח פונה אליהם לראשונה ומציג את הנתונים . עו"ד עשויים לאתר את האינטרס של הלקוח מעבר להשלכות המשפטיות . בשנים האחרונות בתי המשפט מפנים תיקים להליך של גישור העוברים דרך באי כוחם של הצדדים, ולעצתם לצדדים השפעה מכרעת על הסכמתם לפנות להליך הגישור . סיועם של עו"ד באיתור מקרים מתאימים ללקוחותיהם עשויה לסייע בידם להעניק שירות נוסף לשביעות רצון לקוחותיהם.
מתן תוקף פסק דין להליך הגישור
לאחר שהצדדים הגיעו להסדר גישור ינסחו את ההסכם או המגשר בכתב , בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור ויקימו זאת בחתימתם, כאשר המגשר מאמת את
חתימת כל בעלי הדין על ההסדר , הבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור צריכה להיות על דעת בעלי הדין ,ההסכם צריך להיות מוגש על ידי המגשר[6] ואין די שצד אחד מבקש לתת תוקף של פסק דין להסכם .
להצלחת הליך הגישור יש על הצדדים הפוסעים בשביל הגישור לדעת כי מצידו האחד גדלים רצון להדברות בדרכי נועם , ומצד שני התייחסות אנושית ורגשית.
כותב המאמר עו"ד אלון גלבוע
[1] להצלחת התהליך נחוצה סביבה פיזית ורגשית "בטוחה" ותפקידו של המגשר הוא להבטיח , שיתקיימו התנאים והאווירה המתאימה , אשר יעודדו את הצדדים להגיע להסדר.
[2] כל אותם דברים עליהם יכולים הצדדים להגיע להסכמה בניהם במשא ומתן נתון "עולם ההסכמים האפשריים"
[3] ניסיון היכול לאפשר פיתרון אשר יפגע באופן מינימאלי בכל אחד מהצדדים , כאשר כל צד מבין את רגישויות הצד שכנגד ומסביר את אלו שלו.
[4] סעיף 79ג לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984 – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע.
[5] סעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984 .
[6] בע"מ 8769/08 פלוני נגד פלוני, בו נקבע בהלכה חדשה כי רק המגשר מוסמך להגיש את ההסכם לבית המשפט, ואין בית המשפט מוסמך להיעתר לבקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר , שהוגש ללא הסכמת הצד השני .
מאת עו"ד אלון גלבוע