האם ניתן לעגן זכויות חברתיות בחוק ?
מחאת האוהלים נוגעת ברבדים רבים של החיים בישראל. עם זאת, נראה כי הדרישה העיקרית והמהותית שמעלים המוחים נוגעת להכרה בזכויותיהם החברתיות והכלכליות של אזרחי המדינה. מהן אותן זכויות חברתיות ?
זכויות חברתיות-כלכליות הן רכיב חשוב בשמירת כבוד האדם – זכות שאין עליה עוררין. למעשה, זכויות אזרחיות ופוליטיות יכולות להתממש במידה שמתקיימות זכויות חברתיות. הזכות לחיים חסרת משמעות בלא הכנסה כספית מינימלית למימון מזון או בהיעדר גישה לשירותי בריאות . עיגון זכויות חברתיות בחוק יכול לשמש בלם מפני התרחבות מוגזמת באי-שוויון בהתחלקות ההכנסות ובעושר הלאומי. אי-שוויון זה טומן בחובו סכנות חברתיות משטריות וכלכליות במדינה . הכללת זכויות חברתיות בחוק עשוי לתרום לרשת ההגנה על המיעוט ולהגברת תחושת הביטחון שלו. מצבה הכלכלי הנחות של האוכלוסייה "החלשה" הוא אחד המקורות לאי-שוויון הכלכלי הגדול,. ככל שהאי-שוויון הכלכלי גדול יותר, כך הזעזועים החברתיים גדלים, והסכנה ליציבות המשטר הדמוקרטי גדלה גם היא. חוסר השקט החברתי עלול ללבוש גם צורות אלימות הן במישור הפרט הן במישור החברה. במישור הפרט פערים כלכליים עלולים להגדיל פשיעה, בעיקר . ביטוי רך של חוסר יציבות הוא התארגנות קבוצות כדי להשיג רנטות על חשבון אחרים. כאשר הפערים חמורים במיוחד הם עלולים להתנקז להפגנות ואף למהומות אלימות. להגברת היציבות החברתית בישראל יש חשיבות מיוחדת על רקע ריבוי השסעים בחברה.
.בעיה העיקרית בישראל נעוצה באי-שוויון בהתחלקות ההכנסה הכלכלית (ברוטו) שמקורה בשוקי העבודה וההון, ולא בהכנסה נטו. בצד האי-שוויון הגדול בהכנסה הכלכלית,
הכללת זכויות חברתיות וכלכליות בחוק תיצור כלי חינוכי ופוליטי שיגביל את נטייתם של מחוקקים לפגוע בקבוצות חלשות שאינן נהנות מכוח פוליטי ישיר.
רק באמצעות הכרה בזכויות החברתיות, יכולים בני האדם לממש את זכויותיהם הפוליטיות כאזרחי המדינה- כך למשל, אדם שאין באפשרותו לרכוש חינוך במדינה שאינה מכירה בזכות זו כחובת 'עשה' אקטיבית, לא ידע כיצד להגשים את זכויותיו הפוליטיות כאזרח , נראה כי מבחינה משפטית על מובילי המחאה לדרוש תחיקת חוק יסוד: זכויות חברתיות, שכן בלעדיו- קשה יהיה באספקט המשפטי לתבוע את אותן זכויות שהמחאה מבקשת לקדם .
, שכן חוקי היסוד (1992) מעניקים מעמד חוקתי לזכות הקניין ולזכות חופש העיסוק, וכך נוצר חוסר איזון בולט באשר למעמדן המשפטי של הזכויות החברתיות. בעניין זה : כב' הנשיא (בדימוס) ברק בבג"ץ 366/03, 888/03 עמותת מחויבות לשלום ולצדק חברתי נ' ממשלת ישראל:
"אכן, לזכויות החברתיות אין ביטוי מפורש בחוקי היסוד … ".